בדיקות ההדמיה הנפוצות ביותר
במהלך חיינו כמעט כל אחד ואחת מאיתנו יופנו לבדיקת הדמיה כלשהי. הרשימה של בדיקות ההדמיה שקיימות כיום היא ארוכה, כאשר הנפוצות ביותר הן: צילום רנטגן, CT, אולטרסאונד, מיפוי עצמות ו-MRI. לכל אחת מהבדיקות האלה יש יתרונות ויש חסרונות וכל אחת שונה בסוג ואיכות המידע שהיא מספקת. אז לפני שאתם הולכים לבצע בדיקה כזו או אחרת אתם מוזמנים לקבל קצת מידע פשוט על הבדיקה. חשוב לציין כי במקרים רבים קיימים ממצאים בבדיקות חסרי משמעות, אם מעניין אתכם לדעת מדוע ומתי אתם מוזמנים לקרוא בקישור הבא.
צילום רנגטן (X-ray)
צילום רנטגן היא אולי בדיקת ההדמיה השכיחה ביותר שקיימת. לגבי מערכת שלד השריר שלנו, הצילום נותן תמונת מצב על מבנה ושלמות העצמות שלנו ועל מנח המפרקים שלנו. כלומר כאשר נרצה לשלול שקיים שבר באחת העצמות או שינוי במנח/מרווח/צורת המפרקים בגוף שלנו. בבדיקה מקרינים קרני רנטגן (X-ray) לכיוון הגוף אשר חודרות דרכו ונעצרות במקומות בהן יש צפיפות גבוה ברקמה. אזורים בהם יש צפיפות גבוהה (כמו העצמות) יופיעו בלבן ואזורים בעלי צפיפות נמוכה (כמו הריאות המלאות באויר) יופיעו בשחור.
יתרונות: זמינות גבוהה, נותן תמונה טובה על מצב השלד שלנו.
חסרונות: חשיפה לקרינה, לא נותן אינפורמציה על רקמות רכות כמו שרירים וגידים.
בדיקת סי.טי. (Computed Tomography)
בדיקת CT עובדת בטכנולוגיה דומה לצילום הרנגטן אך היא מבצעת המון צילומים בחתכים שונים של הגוף. על כן גם כמות הקרינה שמוקרנת לגוף שלנו גדולה בהרבה. התוצאה היא תמונות בחתכים שונים של הגוף שמספקים הרבה יותר מידע מצילום רנטגן. בבדיקת ה-CT אפשר יהיה לקבל מידע על העצמות, על רקמות רכות נוספות כמו דיסקים בינחולייתיים בעמוד שדרה ועל האיברים פנימיים. בדיקת CT תהיה הבחירה הראשונה במקרים רבים במצבי חירום כמו חשד לשבץ (אירוע מוחי) מפני שיש לה זמינות גבוהה והיא מספקת הרבה מידע רלוונטי. ישנם סוגים נוספים של CT כמו בדיקת SPECT או PET-CT עליהן לא ארחיב, אך יש לכל אחת שימוש ספציפי לו היא עדיפה.
יתרונות: זמינות טובה, נותנת הרבה אינפורמציה על כלל מערכות הגוף.
חסרונות: חשיפה גבוהה מאד לקרינה
מיפוי עצמות
מיפוי עצמות היא בדיקה בה הנבדק מקבל לגופו חומר ניגודי רדיואקטיבי שבדרך כלל מוזרק לוריד ולאחר מכן מוקרנת על גופו קרינה מסוג גמא (Gamma Radiation). לבסוף נוצרת תמונה של השלד של הנבדק עם אזורים מובלטים בהם נקלטה כמות גדולה של החומר הניגודי שהוזרק. הקליטה המוגברת של החומר יכולה להעיד על תהליך כלשהו שמתרחש באותו מקום כמו גידול סרטני בעצם, גרורות סרטניות בעצם, זיהום בעצם או שברים. חשוב לומר כי ישנם גם תהליכים תקינים שיגרמו לקליטה בבדיקה הזו כמו גדילת עצמות אצל ילדים מתבגרים ילדים. הבדיקה משמשת בעיקר לגילוי של סרטן וזיהומים בעצמות, וכמו כן שברים שאולי לא התגלו בבדיקת רנטגן פשוטה.
יתרונות: זמינות טובה, נותנת יותר מידע על השלד מצילום רנטגן.
חסרונות: חשיפה לקרינה, החדרת חומר רדיואקטיבי לגוף, נותנת מידע רק על העצמות.
בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound)
אולטרסאונד היא בדיקה בה מצמידים את מתמר האולטרסאונד לאזור אותו רוצים לבדוק בגוף. המתמר מייצר גליי קול החודרים לגוף ולפי ההחזר שלהם נוצרת תמונה של אותו אזור בגוף (תמונה מאד לא ברורה לעין לא מיומנת בפענוח). בדיקת אולטרסאונד מיועדת בעיקר לקבל תמונת מצב של רקמות רכות בגוף כמו שרירים, גידים, רצועות ועוד. מפני שהתמונה אינה ברורה במיוחד קשה להסתמך עליה במקרים מסוימים ולקבוע בדיוק את מצב הרקמה אותה רואים, ובנוסף קשה לראות את הרקמות שנמצאות בעומק הגוף.
יתרונות: זמינות גבוהה, ללא קרינה כלל, נותנת מידע על רקמות רכות בגוף.
חסרונות: קושי בפענוח, לא ניתן לראות מבנים הממוקמים עמוק בגוף.
(Magnetic Resonance Imaging) MRI
בדיקת MRI היא אולי בדיקת ההדמיה האולטימטיבית, ממנה מתקבל המידע הטוב ביותר על כל רקמות הגוף, פרט למספר מקרים ספציפיים, ובנוסף היא לא חושפת את הגוף לקרינה כלל. מכשיר ה-MRI הוא מעין צינור גדול שיוצר בתוכו שדה מגנטי שבאמצעותו המכונה מצליחה ליצור תמונה טובה מאד של מערכות הגוף שלנו. עקב השדה המגנטי החזק שמופעל בבדיקה אסור לנבדקים להיות עליהם עם חפצים מתכתיים (כמו עגילים) ונבדקים עם שתלים מתכתיים לעיתים אינם יכולים לבצע את הבדיקה. אל אף היותה בדיקה מוצלחת מאד, היא ארוכה מאד (לוקחת בערך כשעה) וקיימת רק במספר מצומצם של מקומות בארץ, על כן התורים לבדיקה זו הם הארוכים ביותר ונקבעים סביב השעון (כן, יכולים לקבוע לכם תור ל-3:00 לפנות בוקר). עובדה זו הופכת אותה לא רלוונטית במרבית המקרים לכל מה שקשור לרפואה דחופה כמו במצבים בהם חושדים בשבר בעצם או בשבץ (אירוע מוחי) אקוטי.
יתרונות: נותנת את המידע הטוב ביותר על כל מערכות הגוף (ברוב המקרים), ללא קרינה כלל.
חסרונות: זמינות נמוכה, לא ניתן לבצע כאשר יש מתכות בתוך הגוף (ברוב המקרים).
רוצים לדעת אילו ממצאים נפוצים בבדיקות כמעט ואין להם משמעות? היכנסו לקישור הבא.