top of page

פריקת כתף - מה שבין פיזיותרפיה לניתוח

פריקת כתף עלולה להתרחש עקב טראומה חיצונית כמו בזמן נפילה מאופניים או סתם מתנועה פשוטה אצל אנשים בעלי גמישות יתר. כך או כך הפציעה הזו כמעט תמיד מפתיעה אותנו ותופסת אותנו ברגע שלא היינו מוכנים אליה. לעתים האדם שנפצע אפילו לא בטוח מה קרה לו עד אשר הוא מגיע למיון ומחזירים לו את הכתף למקום. בשלב הראשוני של הפציעה עולות אין סוף שאלות ודאגות, האם צריך ניתוח? האם אשאר עם מגבלה? האם אוכל לחזור לעסוק בספורט שאני כל כך אוהב? בכדי לענות על השאלות הללו ראשית בואו נבין פריקת כתף מהי. הכתף היא מפרק בין ראש הזרוע לעצם השכמה. מדובר על המפרק בעל חופש התנועה הרב ביותר בגוף, על כן הוא זקוק למערכת מורכבת של שרירים ורצועות שייצבו אותו וישאירו אותו במקום בזמן תנועה. לעתים אותה מערכת אינה מצליחה להתמודד עם הדרישות שעומדות מולה, בין אם מדובר על עומס גדול או על טראומה חיצונית, מה שמוביל לכך שראש הזרוע יוצא ממקומו ובעצם מתבצעת 'פריקת כתף'.

שרירי השרוול המסובב - חלק מהמערכת המייצבת של הכתף

פריקת הכתף יכולה להיות קדמית, אחורית או תחתונה, כאשר הנפוצה ביותר היא הפריקה הקדמית. הסכנה הגדולה ביותר בפריקת כתף היא פגיעה בעצבים וכלי דם שעוברים בסמוך ועלולים להינזק מראש הזרוע שיצא ממקומו. זו הסיבה שמאד חשוב להימנע ממצב בו אנו חוזרים על הפציעה הזו בעתיד. אך לצערנו הרב כאשר פרקנו את הכתף אנו נמצאים בקבוצת סיכון גבוה לפריקה נוספת של הכתף. למעשה גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבחינה סטטיסטית לפריקת כתף הוא פריקה קודמת.

ההחלמה מפריקת כתף עלולה להיות תהליך לא קצר המלווה בהרבה מגבלות וכאבים, אך גם קיימים מקרים רבים בהם ההחלמה מהירה יחסית כמעט ללא כאבים בדרך. אחד הפקטורים שישפיעו על תהליך ההחלמה והשיקום הוא פגיעה במבנים נוספים סביב הכתף. אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר היא פגיעה בלברום של הכתף. מדובר על מבנה סחוסי שתפקידו לעזור לייצב את ראש הזרוע במקומו. עקב מבנהו ותפקידו קרעים בלברום הם תוצר לוואי נפוץ לאחר פריקת כתף. כמו שאמרנו, קרע בלברום עלול להקשות על השיקום מפני שהוא עלול ליצור כאבים ובהמשך להפריע ליציבות הכתף. קיימים סוגים רבים של ניתוחים לתיקון קרעים בלברום שקצרה היריעה מלפרט עליהם פה.

השיקום מפריקת הכתף מתבצע כמובן בפיזיותרפיה וכולל מרכיבים שונים בשלבים שונים. בשלב הראשוני הטיפול יתמקד באיזון כאבים והחזרה הדרגתית של טווחי התנועה לכתף. בשלב זה נדרש משנה זהירות מתנועות מסוימות בהן הסיכון לפריקה חוזרת גבוה יותר. בהמשך הטיפול יתמקד בשיפור השליטה השרירית סביב הכתף עד אשר היא תושג לאורך כל טווח התנועה המלא של הכתף בכל התנועות. לבסוף הטיפול יתמקד באתגור של הכתף במשימות קשות הדורשות שליטה שרירית טובה, יציבות ויכולת עמידה בעומסים מהכתף.

תרגול למייצבי כתף בימין בשרשרת סגורה ובשמאל בשרשרת פתוחה - בתקופת האמצע של השיקום מפריקת הכתף (לא לבצע ללא התייעצות עם פיזיותרפיסט)

למרות שבשיקום טוב בפיזיותרפיה ניתן להגיע לשליטה שרירית מצוינת ויציבות טובה של מפרק הכתף, עדיין אדם שפרק את הכתף נמצא בסיכון לפריקה חוזרת מבחינה סטטיסטית כמו שכבר צוין. אחת הדרכים להורדת סיכון לפריקות חוזרות בעתיד היא ניתוח בכתף, שנמצא עדיף על שיקום שמרני בפיזיותרפיה בהקשר הזה לפי המחקרים הקיימים. גם במקרה זה קיימים סוגים שונים של ניתוחים, חלקים מתמקדים בתפירה של מבנים שנפגעו כמו הלברום וחלקם מטרתם להוסיף אלמנטים מלאכותיים סביב מפרק הכתף על מנת לעזור במשימת הייצוב שלו. כמובן שלאחר כל ניתוח יש לעבור תהליך שיקומי בפיזיותרפיה על מנת להחזיר את התפקוד המלא של הכתף. לרוב התהליך השיקומי לאחר הניתוח יהיה ארוך יותר משיקום ללא ניתוח עקב איסורים ומגבלות בתקופה הראשונית לאחר הניתוח.

אף על פי העדויות המחקריות, ההחלטה האם לבצע ניתוח או לנסות להשתקם ללא ניתוח היא לא החלטה פשוטה. קיימות עדויות לניתוחים שהיו לא מוצלחים והסתכמו ביכולת תפקודית ירודה בהשוואה ללפני הניתוח וכמובן שבכל ניתוח קיימים סיכונים כלליים של הרדמה, זיהומים וכו'. אחת הבעיות המשמעותיות שאני מוצא במחקר התומך באסטרטגיה של טיפול ניתוחי על פני טיפול ללא ניתוח היא שלא בדקו מספיק לעומק מה כללה תוכנית השיקום בפיזיותרפיה. במידה ותוכנית השיקום בפני עצמה לא הייתה טובה מספיק יתכן שהתוצאות עלולות להטעות אותנו בקבלת ההחלטה.

על כן אני נוהג להמליץ למטופלי ראשית להתחיל בשיקום בפיזיותרפיה, כך או כך זה יתרום להם רבות, גם במידה ויבצעו ניתוח בסופו של דבר. במקביל לבצע בדיקת MR Arthro ולהגיע לייעוץ אצל אורתופד מנתח, על מנת לקבל תמונה כוללת לגבי הפגיעה והאופציה הניתוחית. במידה ולא קיימת פגיעה משמעותית במבנים המייצבים של הכתף והם מתקדמים בצורה טובה בתוכנית השיקום בפיזיותרפיה, אני ממליץ להמתין עם הניתוח ולראות האם הם מגיעים לרמה תפקודית שהם מרוצים ממנה – לרוב מדובר על רמה שמאפשרת להם לעסוק בספורט שהם רוצים. במידה והגיעו, רובם בוחרים לא לעשות ניתוח אלא רק במידה ובעתיד תתבצע פריקה נוספת. במידה וקיימת פגיעה משמעותית במבנים המייצבים של הכתף או שנצפה קושי משמעותי בהתקדמות בשיקום, אני ממליץ להם לבחור באופציה הניתוחית רק לאחר שקיבלו לפחות שתי חוות דעת מאורתופדים שונים.

תרגול להנפת משקל עד קצה טווח - בשלב מתקדם של שיקום מפריקת הכתף (לא לבצע ללא התייעצות עם פיזיותרפיסט)

תרגול תנועה משולבת בטווח מלא בתוספת משקל - בשלב מתקדם של שיקום מפריקת הכתף (לא לבצע ללא התייעצות עם פיזיותרפיסט)

לסיכום, כמו דברים רבים אחרים בעולם הרפואה, נראה שגם במקרה של פריקת כתף הטיפול האופטימלי אינו חד משמעי ומשתנה בין אדם לאדם. הפגיעה הספציפית ויכולות פיזיות ומנטליות נוספות גם הן משחקות תפקיד ויש לקחת את הכל בחשבון בכדי להגיע להחלטה הכי מושכלת לגבי הטיפול. לייעוץ בנושא פריקת כתף או כל נושא אחר אתם מוזמנים ליצור קשר.

בהצלחה!

bottom of page