תמצית:
בברך קיימות שתי רצועות צולבות, קדמית ואחורית, כאשר הקרע הנפוץ ביותר הוא של הרצועה הצולבת הקדמית, הנגרמת לרוב ע"י חבלה סיבובית לברך. הבעיה שתיווצר היא תחושת חוסר יציבות במפרק הברך שתגביל את יכולותינו. רוב האנשים סבורים כי אין מנוס מניתוח לשחזור הרצועה הצולבת הקדמית, אך בפועל המחקר העדכני מראה כי אפשר גם אחרת. ניתן לבצע שיקום שמרני ולאחריו במידה ולא הושגה יציבות מספקת בברך ניתן לבצע את הניתוח לשחזור הרצועה. בכל מקרה עם או ללא ניתוח יש לעבור שיקום אינטנסיבי בפיזיותרפיה שלוקח מספר חודשים במטרה להשיב לברך את היציבות הנדרשת לביצוע פעילות גופנית לפי צורכי המטופל.
רקע:
הברך הינה מפרק בין עצם הירך לעצם השוק. מפרק הברך הוא המפרק עליו מופעל הכי הרבה עומס בזמן נשיאת משקל על הרגליים. על כן הברך זקוקה למערכת של רצועות ושרירים המייצבים אותה. עמוק בתוך המפרק קיימות שתי רצועות צולבות, קדמית (ACL) ואחורית (PCL). תפקידה של הצולבת הקדמית לתת יציבות כנגד פריקה קדמית של השוק ותפקידה של הצולבת האחורית לתת יציבות כנגד פריקה אחורית של השוק. רצועות אלו תורמות ליציבות הברך באופן ישיר בכך שהן מתנגדות לתנועת העצם ובאופן עקיף כאשר ברגע שהן נמתחות מופעל רפלקס להפעלת שרירים שמייצבים את הברך.
בנוסף קיימים מבנים חשובים נוספים ליציבות ותפקוד תקין של הברך כמו המניסקוסים שיושבים בתוך המפרק בצידו הפנימי והחיצוני.
קרע ברצועה צולבת:
הקרע הנפוץ ביותר ברצועות הברך הוא קרע ברצועה הצולבת הקדמית, שברוב המקרים נגרם כתוצאה מחבלה סיבובית לברך. זמן קצר לאחר החבלה החל משעה ועד מספר שעות תופיעה נפיחות משמעותית בברך המעידה על דימום מהרצועה הקרועה לחלל המפרק. פעמים רבות קרע מלא ברצועה עשוי לא לגרום לכאבים משמעותיים, אלא רק לתחושת חוסר יציבות, עם זאת לרוב הנפיחות תגרום לכאב ולמגבלה בתנועת הברך. פעמים רבות עלולים להיפגע מבנים נוספים במקביל כמו המניסקוסים והרצועה הפנימית של הברך.
כמובן שגם הרצועה הצולבת האחורית יכולה להיקרע אך זה נדיר מאד.
הטיפול:
רוב האנשים סוברים כי קרע ברצועה הצולבת הקדמית דורש בהכרח ניתוח לשחזור הרצועה, אחרת לא יוכלו לחזור לתפקד. ישנם גם אורתופדים שמסבירים שללא ניתוח לשחזור הרצועה לא ניתן לחזור לביצוע פעילות גופנית. בפועל זה לא בדיוק המצב.
בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים בנושא, מתוכם מחקר גדול שנעשה על 121 משתתפים בגילאים בין 18 ל-35, שהראה כי ניתוח מוקדם אינו עדיף על שיקום בפיזיותרפיה ללא ניתוח אשר הצליח למנוע 61% מהניתוחים בקרב המשתתפים בלי להתפשר על התוצאה הסופית. בנוסף לאחרונה דווח על שחקן כדורגל מקצועי בפריימרליג באנגליה אשר חזר לשחק באופן מלא לאחר קרע ברצועה צולבת קדמית, ללא ניתוח ובעזרת שיקום בפיזיותרפיה בלבד.
חשוב להבין כי ניתוח כרוך בכאבי חזקים וכמובן בשיקום אינטסיבי בפיזיותרפיה בכל מקרה. על כן לאור המחקרים החדשים והניסיון הקליני שלי, אני ממליץ לנסות לבצע שיקום ללא ניתוח בפיזיותרפיה ורק במידה ולא מצליחים להשיג בחזרה את היציבות הנדרשת מהברך לשקול את האופציה הניתוחית.
אז איך מחזירים לברך את היציבות הנדרשת לפעילות גופנית? התשובה היא כמובן שיקום בטיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים!
הטיפול יתמקד ראשית בהורדת הכאבים והשגת טווח תנועה. בהמשך נתמקד בחיזוק שרירים ולימוד השרירים לבצע את פעולת ייצוב הברך ללא הרצועה הצולבת הקדמית. בשלב המתקדם נאמן את הגוף לבצע את המשימות הספציפיות שנדרשות ממנו בהתאם לצרכים של כל מטופל. גם בקרב מטופלים שיחליטו לעבור ניתוח, תהליך השיקום יהיה דומה כאשר השלב הראשון יהיה ארוך משמעותית עקב הנפיחות והכאבים הרבים מהניתוח.
