נולדנו לזוז – למה חשוב לא לנוח יותר מידי לאחר פציעה?
הנטייה הבסיסית שלנו היא לחשוב שכאשר אנו עוברים פציעה כלשהי, הגוף שלנו זקוק למנוחה על מנח להחלים. בין אם מדובר בפציעה קלה כמו פגיעה בגיד או פציעה יותר משמעותית כמו פריצת דיסק, אני יכול להסכים עם הקביעה הזו באופן חלקי בלבד.
גם אם אתם חושבים שהגענו מהקוף או מאמינים שכולנו צאצאים של אדם וחוה, זה לא משנה את העובדה שאורח החיים של אבותינו היה שונה לחלוטין מזה שאנו חיים בעולם של היום. בזמנים ההם חיה או בנאדם שהיו נפצעים בכל אופן שהוא לא היו יכולים להרשות לעצמם להפסיק לזוז ולהוריד עומס מהגוף שלהם באופן מוחלט. המשמעות של התנהגות שכזו היא לגווע ברעב או להיטרף או להינטש ע"י הלהקה בה הם חיו.
מתוך ההבנה שהגוף שלנו אינו שונה מזה של אבותינו, נגזרת המשמעות שגוף האדם רגיל להחלים מפציעות תוך כדי תנועה. לראיה רקמות הגוף שלנו למעשה מחלימות טוב יותר כאשר מופעל עליהן עומס ברמה המתאימה. עומס מתאים על רקמה גורם לתהליכים שהופכים אותה לחזקה יותר ועמידה יותר כנגד עומסים עתידיים.
על כן אם אתם רצים שסובלים מפציעה בגיד אכילס חשוב שבתהליך ההחלמה תמשיכו לשמור על רמת פעילות מותאמת כמו אימוני הליכה או ריצה במים לדוגמא. גם אם אתם סובלים מפריצת דיסק, חשוב למצוא את הפעילות שאתם יכולים לבצע כי עומס ברמה המתאימה יטיב עם הבעיה שלכם.
אז איך יודעים איזה עומסים ניתן לבצע ובאיזה רמה? ניתן לבצע ניסוי ותהייה! לאחר מנוחה ראשונית לקחת פעילות דומה לפעילות בה כואב לנו ולבצע אותה ברמת עומס נמוכה יותר, במקום ריצה הליכה, במקום הליכה עמידה והעברות משקל, במקום הליכה של שעה הליכה במקטעים קצרים של 10 דק'.
התהליך הזה של התאמת רמת הפעילות/אימון בזמן פציעה כלשהי בגוף הוא אחד מהדברים הבסיסיים ביותר שאנו מבצעים באופן מקצועי בזמן טיפולי הפיזיותרפיה והוא לא פחות חשוב מהטיפול עצמו ועל כן מומלץ לבצע אותו בליווי של פיזיותרפיסט.
שאלות יתקבלו בשמחה!
דדי שיין לומברוסו
פיזיותרפיסט BPT
טיפול אורתופדי ופציעות ספורט.